ב-1989 פרסם האפידמיולוג הבריטי דייוויד סטראצן יצירה קצרה ב-British Medical Journal. הוא ניתח נתונים של נתני 17,000 ילדים בריטים וגילה מתאם מפתיע: ילדים עם יותר אחים ואחיות גדולים סבלו פחות מנזלת שחת. כל שיותר אחים גדולים — פחות אלרגיות. סטראצן הציע הסבר שהוא עצמו קרא לו ספקולטיבי. הוא לא ידע שזה עתה סיכם את אחת השערות המשפיעות ביותר של האימונולוגיה המודרנית.

היפותזת ההיגיינה: רעיון ששינה את הרפואה

• ההסבר של סטראצן היה פשוט: בכורים וילידים יחידים פחות במגע עם זיהומים שירד בית דרך אחים גדולים. חוסר המגע המיקרוביאלי המוקדם גורם למערכת החיסון להגיב באופן מופרז לגירויים בלתי מזיקים: אבקנות, קרדית, שערות בעלי חיים.
• בדצות השנים הבאות היפותזה קודקדה על ידי מאות מחקרים. היום מדברים פחות על היפותזת ההיגיינה ויותר על היפותזת החברים הישנים: מה שמערכת החיסון צריכה אינו בהכרח חיידקים פתוגניים, אלא מיקרואורגניזמים שאיתם שלנו בסביבתם.
• מערכת החיסון לא צריכה קרב. היא צריכה שיחה. והשיחה הזאת מתנהלת עם מיליארדי מיקרואורגניזמים שאנו מכירים מאלפי שנים.
• הנתונים מדברים בעד עצמם. במדינות המפותחות, שבהן ההיגיינה הגיעה לשיא היסטורי, שכיחות המחלות האלרגיות הוצלעה פי ארבעה בחמישים שנה. באזורים כפריים באפריקה ואסיה — עם הרבה פחות היגיינה אבל מגע מיקרוביאלי עשיר יותר — מחלות אלו נדירות.

הפרדוקס של החווה

• אחד ההוכחות החזקות של היפותזת ההיגיינה יוצא מהמחקר החקלאי. ילדים שגדלים בחווות — עם בעלי חיים, אדמה ואורוות — מציגים שיעורים נמוכים בהרבה מאסתמה, אלרגיה וסכרת טיפוס 1 בהשוואה לילדים עירוניים.
• מחקר GABRIELA (2011) בדק מעל 8,000 ילדים מכפרים חקלאיים בגרמניה ואוסטריה. תוצאה: ילדי החווות סבלו 50-60 % פחות מאסתמה ואלרגיות. גורם המכריע: עשירות מיקרוביאלית בבתים ובאוויר.
• ילדים שגדלים באורוות בעלי מערכת חיסון מאומנת יותר. לא כי הלכלוך בריא. אלא כי גיוון מיקרוביאלי הוא השפה שבה מערכת החיסון מדברת.

המיקרוביום: 100 טריליון שכנים

המעי האנושי מכיל כ-100 טריליון מיקרואורגניזמים — יותר מעשרה פעמים יותר מתאי הגוף. קהילה זו, המיקרוביום, אינה דייר פסיבי. היא מייצרת ויטמינים, מעכלת פחמימות מורכבות, מחנכת את מערכת החיסון ומתקשרת עם המוח דרך הציר המעי-מוחי.

למערכת החיסון, המיקרוביום הוא תוכנית הלימודים העיקרית. ילודים חדשים מגיעים עם מעי כמעט סטרילי. בשלוש השנים הראשונות המיקרוביום נבנה — ובתקופה זו הבסיס לתפקוד החיסוני מונח.

אופן לידה ומיקרוביום

ילדים שנולדו בלידה רגילה מתאכלסים במהלך הלידה במיקרואורגניזמים של האם, בעיקר זני Lactobacillus. ילדים שנולדו בניתוח קיסרי נחשפים תחילה לבקטריות עור הצוות. מחקרים מצאו שההבדל נמשך עד שנה. מחקרים מוצאים שיעורים גבוהים יותר של אסתמה, אלרגיה וסכרת טיפוס 1 בילדים שנולדו בניתוח.

הנקה ומיקרוביום

חלב אם אינו סטרילי. הוא מכיל מאות זני בקטריה ואוליגוסאכרידים של חלב אנושי (HMO) — סוכרים מורכבים שהתינוק עצמו לא יכול לעכל, אך שמשמשים מזון לזני Bifidobacterium. מעוגן אבולוציונית: האם מאכילה בו-זמנית את התינוק ואת המיקרוביום שלו.

אנטיביוטיקה ומיקרוביום מדולדל

אנטיביוטיקה מצילה חיים. אנו כלי לא ספציפי: היא לא רק משמידה את חיידקים המטרה, אלא גם מדללת את המיקרוביום. לאחר סבב אנטיביוטיקה, השבת המגוון לרמת הבסיס עשויה להימשך חודשים או לא להשתלם. מחקרים מצאים ששלושה סבבי אנטיביוטיקה או יותר בשנתיים הראשונות מעלים את סיכון האסתמה ב-40–60 %.

תולעי מעיים: כשהטפילים מרגיעים את מערכת החיסון

• אחד ההיגיונים המפתיעים ביותר של האימונולוגיה המודרנית: טפילים פנימיים — הלמינתות — היו בעלי אפקט מרגיע על מערכת החיסון האנושית. לאחר אלפי שנים של קו-אבולוציה, מערכת החיסון למדה להגיב ללמינתות בתגובה מרגיעת ולא דלקתית.
• כשהלמינתות נעלמו מהעולם המערבי בזכות שיפור ההיגיינה, מערכת החיסון איבדה אחד מהרגולאטורים העתיקים. חלק מהחוקרים סבורים שזה מסביר את התחלואותיים של מחלות אוטואימוניות: טרשת העצבים, דלקת פרקים, מחלת קרון.
• ביערנו את הטפילים ובכך שללנו מעצמנו אחד מהרגולאטורים העתיקים ביותר. הגוף מחפש עכשיו אויבים שכבר לא מוצא — ותוקף את עצמו.

מה זה אומר להריון ולגיל הרך

• חשיפות מיקרוביאלית בהריון. מערכת החיסון של העובר מתחילה להתגבש כבר ברחם, מושפעת מהמיקרוביום האמהותי. סביבה אספטית ביותר עלולה להיות נגדית אפקט.
• לידה רגילה, אם אפשרי מבחינה רפואית. לניתוחי קיסר מתוכננים, קליניקות מסוימות דנות בווגינאל סידינג. העדויות עדיין מוגבלות, אך ההגיון הביולוגי עקבי.
• הנקה כמה שאפשר. גם ששה חודשים של הנקה יש להם יתרון אימונולוגי מוכח.
• מגע עם הטבע ובעלי חיים. ילדים שמשחקים בחוץ, נוגעים באדמה ובמגע עם בעלי חיים מפתחים מיקרוביום מגוון יותר.
• פרוביוטיקה בהריון. Lactobacillus rhamnosus GG ו-Bifidobacterium longum הפחיתו את הסיכון האלרגי בילדים בידיים מבוקרות.
• אנטיביוטיקה רק לפי אינדיקציה אמיתית. במיוחד בשנתיים הראשונות.

העיקר

מערכת החיסון לומדת דרך מגע. היא זקוקה לגיוון מיקרוביאלי כדי לבנות רשתות מרסנות המונעות ממנה להתייחס לחומרים בלתי מזיקים כאויבים. התפוצצות מחלות אלרגיות ואוטואימוניות היא בחלקה המחיר של סביבה נקייה מדי.

מערכת החיסון אינה חייל שצריך להגן עליו. היא תלמיד שצריך ללמד. והמורה הטוב ביותר הוא העולם המיקרוביאלי.

מילון מונחים